החלטה בתיק ע"מ 2318/13

העורר נעצר בתאריך 22.11.13, בחשד לביצוע עבירות של קבלת חלקי רכב גנובים ושל חלקי רכב החשודים כגנובים.

מעצרו הוארך פעמיים, והיום התקבלה בקשת המשטרה להארכה נוספת עד ליום 1.12.13 (היינו 4 ימים נוספים).

בערר שהוגש טען הסניגור כי אין מקום להארכת מעצר שלישית בעניינו של העורר. נטען כי בשלב זה, נדרש כבר בסיס ראייתי משמעותי, המגיע כדי ראיות לכאורה, על מנת להצדיק להאריך פעם שלישית מעצרו של חשוד כלשהו. הסניגור ציין כי המדובר בעבירות רכוש, ואין מקום להמשיך במעצרו של העורר, כאשר ניתן לנקוט בחלופות מעצר שיבטיחו את האפשרות להמשך החקירה ולהמשך הליכים משפטיים אם אלה יינקטו.

גורמי החקירה במקרה זה טענו כי נותרה למעשה פעולת חקירה משמעותית אחת, שבגינה נדרשת התקופה הנוספת, שבעקבותיה יידרשו גם לחקור את העורר, אך ככל הנראה לא מעבר לכך. נטען כי לא ניתן לקיים את הפעולה במועד מוקדם יותר, שכן הדבר תלוי בתיאום מול גורמים שונים, ועל כן ראוי לאפשר לגורמי החקירה לבצע פעולה זו שהינה מהותית לתיק החקירה בהתחשב בטיב ואופי הראיות שהצטברו עד כה.

יש לומר כי החשדות בעניינו של העורר מתייחסים, כפי שהגדירו זאת הצדדים, לשתי "זירות". האחת, לרכב מסוג צ'רוקי בו נמצאו ששה מחשבי רכב גנובים (כל מחשב מרכב אחר), והשנייה למחסן בו נמצאו דלתות החשודות כגנובות, שלגבי אחת מהן ידוע כי היא גנובה.

העורר טען כי הרכב בו מדובר אינו שלו אלא של אחיו, אם כי בידי גורמי החקירה דברים אחרים שמסרה אשתו של העורר שציינה בפני הכוח שביצע את המעצר כי אמנם הרכב רשום על שמה אך העורר הוא זה שעושה בו שימוש, ואף מסרה את מפתחות הרכב. עוד נטען כי העורר הרחיק עצמו בחקירתו מהמחשבים, ומסר כי אחיו הביאם לפני כשלושה שבועות, כאשר לגבי אחד המחשבים ידוע כי נגנב רק 5 ימים לפני מעצרו - עובדה שאינה מתיישבת עם גרסתו. יש לומר כי העורר הכחיש גם כל קשר למחסן בו מדובר.

עיון בתיק החקירה ובחומר הראייתי שהצטבר עד כה, מלמד כי קיים בענייננו "חשד סביר" לביצוע עבירות. חשד זה הצדיק את מעצרו של העורר. יחד עם זאת, איננו נמצאים בהארכת המעצר הראשונה, אלא בהארכה השלישית, והדבר מציב רף גבוה יותר בפני גורמי החקירה.

יתר על כן, גם אם קיים "חשד סביר", שאלת הארכת המעצר צריכה להיבחן אל מול צרכי החקירה. צרכים אלה במקרה שלפניי קשורים בביצוע פעולת חקירה שהינה בעלת חשיבות לצורך אישוש וביסוס החשדות נגד העורר.

בחנתי גם את הטעמים לכך שפעולה זו לא תוכל להתבצע באופן מיידי, ומצאתי כי טעמים אלה הינם סבירים בנסיבות העניין. שוכנעתי כי החשד בו מדובר, והפעולה שביצועה נדרש, מצדיקים את המשך מעצרו של העורר כפי שנקבע בערכאה הראשונה. אינני סבור כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר בשלב זה בו החקירה עדיין נמשכת, וקיים חשש משמעותי לשיבושה אם העורר ישוחרר.

לפיכך, החלטתי לדחות את הערר.

עם זאת, יש לצפות מגורמי החקירה כי יעשו מאמץ להשלימה תוך התקופה שניתנה.

ניתנה היום, 28 בנובמבר 2013, כ"ה בכסלו התשע"ד, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: